#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכז. אריסותא דפרסאי עד מי שנין. מה פירוש? 	"רשב""ם פירש חזקת פרסיים מ' שנה היא ע""י דינא דמלכותא, דאע""ג דלא קני איניש אלא בשטר מיהו אם החזיק בה עכו""ם מ'שנים ובא ישראל וקנה ממנו הוי קבין גמור,ולא יוכל ישראל אחר לומר שלי היא שגזלה עכו""ם ממני. אי נמי אתא לאשמועינן דאע""ג דבשאר מקומות הויא חזקה לישראל בגי שנים, בארץ פרס אינה חזקה בפחות ממי שנים, דדינא דמלכותא הוא שם כן <sup>קכו</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכו. ו ברשב""א הביא עוד פירוש בשם הראב""ד שישראל שנעשה אריס לישראל במלכות פרס אינו יכול לסלקו עד ארבעים שנה.</span>"	בבא בתרא נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכח. ואלו מפסיקים לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים שביל היחיד ושביל הרבים. 1) מהם נחל ושלולית 2) כיצד פירשו התוס' מדוע השמיענו דרך היחיד, דרך הרבים, שביל היחיד ושביל הרבים? 	"1) נחל הוא קרקע קשה מלא צרורות ואבנים שאין ראוי לזריעה. שלולית, לרב יהודה אמר שמואל מקום שמי גשמים שוללים שם לרב ביבי א""ר יוחנן אמת המים המחלקת שלל לאגפיה.<br>2) דרך היחיד לאשמועינן דלא בעינן קבוע. דרך הרבים לאשמועינן שאינו מפסיק לאילן. שביל היחיד לאשמועינן שמפסיק לזרעים אע""ג דגריע מכולהו. שביל הרבים לאשמועינן דבעינן קבוע בימות החמה ובימות הגשמים."	בבא בתרא נה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכט. הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית ואמר הלכתי למקום הלז ואיני<br>יודע אם נכנסתי לאותו מקום ואם לאו ר""א מטהר וחכמים מטמאים. במאי פליגי? (3) "	"רשב""ם פירש שלכו""ע ספק ספיקא ברה""י טהור, רבי אליעזר חשיב ליה ספק ספיקא דספק אם בא לשדה הטמאה ואף אם בא ספק אם האהיל, ורבנן לא חשיבי ליה אלא ספק אחד אם הלך עד הקבר והאהיל ולכן טמא. והתוס' (ד""ה רבי אליעזר הראשון) כתבו שרש""י פירש בפרק בתרא דע""ז דאיירי בשדה מלאה טומאה ור""א סבר דאע""ג שאין אלא ספק אחד כיון דליכא ספק מגע אלא ספק ביאה טהור, דטומאה מסוטה גמרינן וגבי סוטה הוי ספק מגע ולא ספק ביאה דודאי נסתרה, וחכמים מטמאים שסוברים שספק ביאה ככל ספק טומאה.<br>ור""ת מפרש דפליגי בהכי דרבנן מטמאו אפילו בכמה ספיקות, משום שמן הדין אפילו בספק אחד טהור שמעמידים על החזקה ולומדים מסוטה שטמא, וא""כ מה לי ספק אחד מה לי שני ספיקות שהרי אפילו בספק אחד היה לנו לומר שטהור, ור""א סבר שאין לך בו אלא חידושו ודוקא בספק אחד טמא אבל כאן שיש שני ספיקות וכנ""ל טהור."	בבא בתרא נה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רל. מדוע רבי יוסי פוטר במוציא לשתי רשויות והרי אמר שכתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפורי חייב דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי? 	"כתבו התוס' (ד""ה בהעלם) שמכח קושיא זו גרס ר""ח מרשות אחת חייב משתי רשויות פטור, שאם הוציא חצי גרוגרת משתי רשויות לרשות הרבים פטור, אבל אם ברשות אחת לקחה אפילו חלקה והוציאה לשתי רשויות חייב דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי.<br>ור""י תירץ דלא דמי, דהתם שם המלאכה היינו כתיבה והכתיבה נגמרה כשיכתוב שתי אותיות ואפי' רחוקות זו מזו, אבל הכא שם המלאכה היא הוצאה וכשהוציא לשתי רשויות אכתי לא נגמרה הוצאה עד שיקרבם."	בבא בתרא תוס' נה:		
